פסק זמן (feat. ציון גולן) - Lior Farhi

הרבה זמן לא היה לי מה להגיד לך נראה שעזבת ממש מהר וכל יום זה רק מתבהר שאתה לא מתכנן לחזור הרבה זמן לא היה לי קל להקשיב לך אתה מדבר יותר מדי ולא בדיוק שם לב אליי ולא לאף אחד אחר ניסיתי לדבר מהלב לא בדיוק עבד שתדע שדאגתי באמת ונשארתי לבד לנגב את הדמעות ברחוב זה סיפור די מוכר חוץ מלשבור בקבוקים לרצפה עשיתי את כל מה שהלב אמר ניסיתי להפיל על אחרים לא בדיוק עבד טרקתי דלתות בפנים ונשארתי לבד שוב ניסיתי להציל אותך עכשיו זה מתנקם בי לכעס אין מקום, זה גיהנום הוא לא עוזר לי לא הוא לא עוזר מה הטעם בלכעוס אם אתה לא חוזר בסוף אם אתה נשאר, אנחנו נשארים פה אם בית מתפרק אז מתפרק כל העולם תראה מה שעושה הזמן הרבה זמן לא היה לי מה להגיד לך נראה שעזבת ממש מהר וכל יום זה רק מתבהר שאתה לא מתכנן לחזור הרבה זמן לא היה לי קל להקשיב לך אתה מדבר יותר מדי ולא בדיוק שם לב אליי ולא לאף אחד אחר אתה זוכר שאז הבטחת לי שאין מצב שאתה תחזיק בלעדיי כל כך הרבה זמן כנראה שיש בנינו משבר אמון קטן כל החיים אמרת שאני חמצן לא חשבתי שאקרא לך אי פעם ____ תראה מה שעושה הזמן הרבה זמן לא היה לי מה להגיד לך נראה שעזבת ממש מהר וכל יום זה רק מתבהר שאתה לא מתכנן לחזור הרבה זמן לא היה לי קל להקשיב לך אתה שותה יותר מדי ולא בדיוק שם לב אליי ולא לאף אחד אחר הרבה זמן לא דיברנו על הפיל בחדר אתה שותה כמו משוגע כבר לא מנסה לעצור אותך כל מה שניסיתי לא עוזר

אני עומד על החומה עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב אני עולה לכאן תמיד סתם להביט אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד כן, כן, מי חלם אז בכיתה כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים כשיום יגיע ואהיה אחד מהם כשיום יגיע ואהיה אחד מהם כשיום יגיע ואהיה אחד מהם אני עומד על החומה עומד מקשיב אל הקולות קולות השוק והמהומה קריאות רוכלים ועגלות הנה הוא קול המואזין הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין אם אין שום נפץ של רימון אם אין שום נפץ של רימון כן, כן, מי חלם אז בכיתה כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים כשיום יגיע ואהיה אחד מהם כשיום יגיע ואהיה אחד מהם כשיום יגיע ואהיה אחד מהם אני עומד על החומה רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו לא נזדקק עוד לשומרים לא נזדקק עוד לשומרים כן, כן, מי חלם אז בכיתה

שוב אני מוצץ גבעול תחת גשר מט ליפול כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות מה לאכול כשהנמלה העניינית אותי מודדת. אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט אביון ודל ממירוץ הכרכרה המשתקשקת נפלט משצף מעגל וכמו שוקע תחת גל כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת. ואבא תמיד אומר תעזבנו יום יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור. צולל חופשי ללא מצנח, לכל הכיוונים נפתח, והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת, כך שבינתיים אני נח, כך כמו שאני מונח כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת. עני ורש ומרושרש, מביט בנשל הנחש. לו רק יכולתי גם אני כך להגיח. בהשילי בלי כל חשש, תרבות של עור אשר יבש, וכמו חדש למחוז חפצי אגיע. אך אבא בשם אומרו "תעזבנו יום יעזבך יומיים" - העגלה נוסעת אין עצור לא קפצת עליה היום חלפו חודשיים והנה נשארת מאחור. וגם היתה לי בחורה קצת פראית קצת לא ברורה. אך לא הגיע לה שאשתגע - אז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה ועכשיו אני מתגעגע. ולך תצא מזה עכשיו, איך תצא מזה עכשיו, מוצץ גבעול מתחת איזה גשר מי צריך אותך עכשיו? מי בכלל זוכר אותך עכשיו? לך תתחיל למצוא שוב את הקשר. ואבא חוזר ואומר: "תעזבנו יום יעזבך יומיים" העגלה נוסעת אין עצור קפצת ממנה היום חלפו שעתיים והנה נשארת מאחור. ואבא חוזר אומר אם תעזבנו יום יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור קפצת ממנה היום חלפו שניותיים והנה נשארת מאחור

רחוב ישן בצהרי היום לצידיו בתים עם גג אדום במספרה ממול יושב אדון מסתפר. פסי רכבת חוצים שדה וגשר מעל הפסים חוצה מכולת בית מלון בית דואר בלי חלון. כן כך נראית העיירה שלי אם תעצור אולי תראה אותי ואם אתה נמצא כבר בסביבה דע לך שכאן הזמן לא הכרחי. הנפח את הפח חתך ועוד כמה חורים קדח הוא בונה חלון לבית המלון מתפרנס. גברת שמידט אשתו של הקצב תמיד אומרת "זה המצב" עשבים שוטים כלבים וחתולים. כן כך נראית העיירה שלי...