סיגליות - Lior Farhi

אני עומד על החומה עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב אני עולה לכאן תמיד סתם להביט אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד כן, כן, מי חלם אז בכיתה כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים כשיום יגיע ואהיה אחד מהם כשיום יגיע ואהיה אחד מהם כשיום יגיע ואהיה אחד מהם אני עומד על החומה עומד מקשיב אל הקולות קולות השוק והמהומה קריאות רוכלים ועגלות הנה הוא קול המואזין הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין אם אין שום נפץ של רימון אם אין שום נפץ של רימון כן, כן, מי חלם אז בכיתה כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים הפקדתי שומרים כשיום יגיע ואהיה אחד מהם כשיום יגיע ואהיה אחד מהם כשיום יגיע ואהיה אחד מהם אני עומד על החומה רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו לא נזדקק עוד לשומרים לא נזדקק עוד לשומרים כן, כן, מי חלם אז בכיתה

שוב אני מוצץ גבעול תחת גשר מט ליפול כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת שוב אני מתחיל לשאול מה לרצות מה לאכול כשהנמלה העניינית אותי מודדת. אחת לאיזה זמן מוגבל אני נשמט אביון ודל ממירוץ הכרכרה המשתקשקת נפלט משצף מעגל וכמו שוקע תחת גל כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת. ואבא תמיד אומר תעזבנו יום יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום חלפו שנתיים והנה נשארת מאחור. צולל חופשי ללא מצנח, לכל הכיוונים נפתח, והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת, כך שבינתיים אני נח, כך כמו שאני מונח כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת. עני ורש ומרושרש, מביט בנשל הנחש. לו רק יכולתי גם אני כך להגיח. בהשילי בלי כל חשש, תרבות של עור אשר יבש, וכמו חדש למחוז חפצי אגיע. אך אבא בשם אומרו "תעזבנו יום יעזבך יומיים" - העגלה נוסעת אין עצור לא קפצת עליה היום חלפו חודשיים והנה נשארת מאחור. וגם היתה לי בחורה קצת פראית קצת לא ברורה. אך לא הגיע לה שאשתגע - אז במכונית שכורה הרסתי לה את הצורה ועכשיו אני מתגעגע. ולך תצא מזה עכשיו, איך תצא מזה עכשיו, מוצץ גבעול מתחת איזה גשר מי צריך אותך עכשיו? מי בכלל זוכר אותך עכשיו? לך תתחיל למצוא שוב את הקשר. ואבא חוזר ואומר: "תעזבנו יום יעזבך יומיים" העגלה נוסעת אין עצור קפצת ממנה היום חלפו שעתיים והנה נשארת מאחור. ואבא חוזר אומר אם תעזבנו יום יעזבך יומיים העגלה נוסעת אין עצור קפצת ממנה היום חלפו שניותיים והנה נשארת מאחור

רחוב ישן בצהרי היום לצידיו בתים עם גג אדום במספרה ממול יושב אדון מסתפר. פסי רכבת חוצים שדה וגשר מעל הפסים חוצה מכולת בית מלון בית דואר בלי חלון. כן כך נראית העיירה שלי אם תעצור אולי תראה אותי ואם אתה נמצא כבר בסביבה דע לך שכאן הזמן לא הכרחי. הנפח את הפח חתך ועוד כמה חורים קדח הוא בונה חלון לבית המלון מתפרנס. גברת שמידט אשתו של הקצב תמיד אומרת "זה המצב" עשבים שוטים כלבים וחתולים. כן כך נראית העיירה שלי...