כשהלב בוכה - Sarit Hadad

כמה פעמים כתבתי ומחקתי שעות, שורף עלייך ימים, שורף עליך לילות. נזכר איך שהייתי בא ומעביר לך שמירות, אני מסבך אותך ואת היית עושה לי צרות. והיום שום דבר, הכל נגמר את לא עונה לי. אם הייתי רק יכול לדבר איתך, לשתף אותך, להסביר מה קרה לי. איך רציתי אז פסק זמן, או שאתה איתי - או שתלך מכאן. כי אם היית פה. אז היית אומרת לא תראה אותי בוכה אבל אכפת ממך ת'עוד תשמע אותי במסיבות שלך וזה עצוב שכלום לא ממלא אותך כבר ישלך הכל ואין לך ברכה תראה אנלא בוכה אבל אכפת ממך תעוד תשמע אותי במסיבות שלך וזה עצוב שכלום לא ממלא אותך כבר ישלך הכל ואין לך ברכה. שוב נזכר לי בלילות אני ואת שיכורים, על הספה בבית בלאגנים של החיים, הלב על מאה אלף אני רק מדביק תמילים, על ביט מעיף של טכנו ויוצאים שירים עצובים שוב על אותו הבר, הכל נגמר "את חסרה לי" ולקח לי קצת זמן לחפש אותך, לדבר איתך, להסביר 'כמה רע'. איך רציתי אז פסק זמן, או שאתה איתי או שתלך מכאן, כי אם היית פה אז היית אומרת: לא תראה אותי בוכה, אבל אכפת ממך, תעוד תשמע אותי במסיבות שלך. וזה עצוב שכלום לא ממלא אותך, כבר ישלך הכל ואין לך ברכה. תראה אנלא בוכה, אבל אכפת ממך, תעוד תשמע אותי במסיבות שלך. וזה עצוב שכלום לא ממלא אותך, כבר ישלך הכל ואין לך ברכה. לא תמצא אותי בשום מקום (אולי בחלום) אני פנטזיה של לילות שחורים ירח אדום אתה הגבר שתמיד רציתי עד אותו יום אני המשכתי הלאה ואתה בחיים שלך! לא תראה אותי בוכה אבל אכפת ממך תעוד תשמע אותי במסיבות שלך וזה עצוב שכלום לא ממלא אותך כבר ישלך הכל ואין לך ברכה תראה אנלא בוכה אבל אכפת ממך תעוד תשמע אותי במסיבות שלך וזה עצוב שכלום לא ממלא אותך כבר ישלך הכל ואין לך ברכה

את לא הולכת מכאן, עוד לא אמרתי הכל מה שהלך עם הזמן גרם לנו שוב ליפול את לא הולכת מכאן, עוד לא אמרתי הכל אני רוצה רק אותך, ואת רוצה עוד קרבות נשבר לי מכאבים, נשבר לי מאהבות שמשנות אותי ככה, אני כבר לא מכיר את עצמי נו תעמדי שוב על שלך, אני אשב בשקט תמשיכי לדבר על כמה את צודקת זה לא חוכמה לומר לי שאת משתדלת שמישהו משתדל כאן יותר והנה בא לנו שוב לוותר וזה קשה לי קצת לכתוב שירים ככה הנה עוד חיבוק, הנה נשיקה והנה עוד כאפה הנה את בוכה, גם אני, כי זה כואב לי שאת ככה תגידי מה צריך כאן לעשות לקחת לתמיד את הדמעות את לא הולכת מכאן, עוד לא אמרת לי מתי וכמה זמן את צריכה עד שתשובי אלי את לא הולכת מכאן, מה תעשי בלעדיי והארון כמעט ריק, וזה מתחיל לפרק איך זה נהיה אמיתי, איך העולם מתרסק אנ'לא חשבתי שככה את תעזבי את החיים שלי ולא, את לא יודעת מה זה בוקר בלעדייך התרגלתי לעטוף אותך עם הידיים שבוע בלי שהסתכלת לי בעיניים בכל יום זה קצת כואב יותר אז למה בא לנו שוב לוותר וזה קשה לי קצת לכתוב שירים ככה הנה עוד חיבוק, הנה נשיקה והנה עוד כאפה הנה את בוכה, גם אני, כי זה כואב לי שאת ככה אוי, תגידי מה צריך כאן לעשות לקחת לתמיד את הדמעות וזה קשה לי קצת לכתוב שירים ככה הנה עוד חיבוק, הנה נשיקה והנה עוד כאפה הנה את בוכה, גם אני, כי זה כואב לי שאת ככה תגידי מה צריך כאן לעשות לקחת לתמיד את הדמעות